סיכום זה מכיל מידע אודות הרכב ג'אז / רוק / פופ, כלי הנגינה בהרכב, תפקידם, הכתיבה והעיבוד עבורם. תוכלו למצוא בסיכום מידע אודות אינטרפטציה, פתיחה, מערכת תופים, בס, גיטרה ופסנתר.

סוכם בעקבות קורס "עיבוד ג'אז 1" באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.


עיבוד ג'אז

סיכם: אורי אלוני, Aloni.Uri@gmail.com

 

אינטרפטציה

פרשנות

איך אנחנו מביעים את המנגינה מבחינה ריתמית, מלודית, משקל, טמפו, מבנה וכו'.

 

תרגול:

לקחת מנגינה גולמית ("ישרה", כמו ב-Real Book), ולבנות לה אינטרפטציה ריתמית כתובה בתווים.

 

 

פתיחה

הפתיחה היא הדבר הראשון אותו שומע המאזין בשיר. תפקידה היא למשוך את תשומת ליבו של המאזין, לעורר בו סקרנות ורצון לשמוע עוד מהשיר. לפעמים מהווה הפתיחה מעין סיכום או תקציר שלפני השיר, וזאת ע"י שימוש באלמנטים המופיעים בשיר בשלב מאוחר יותר, כגון: חלק מהשיר, מוטיב רתמי, מוטיב הרמוני, מוטיב מלודי וכו'. פתיחה מסוג זה, שנקראת אוברטורה, נפוצה בעיקר ביצירות קלאסיות ארוכות והיא אפקטיבית כשהיצירה שלאחריה היא ארוכה במיוחד.

במקרים רבים, קטעי מעבר וקטע הסיום קשורים לקטע הפתיחה ואף זהים לו.

 

צורות פתיחה נפוצות במוסיקה קלה ובג'אז

1.      חלק מהשיר משמש כפתיחה (לדוגמה: "געגוע" – אחינועם ניני)

2.      הפתיחה כמכתיבת אווירה (לדוגמה: "Georgia on my Mind", "בוקר" – אחינועם ניני)

3.      פתיחה ניגודית (לדוגמה: "אני ואת אז" – יצחק קלפטר)

4.      פתיחה אסוציאטיבית

 

בבדיקת הצורות הנפוצות של הפתיחה, נפגוש לרב באלמנטים הבאים:

1.      התבססות על מוטיב מתוך הנושא ("ואין מה לאמר" – הבילויים)

2.      המצאה מלודית חדשה

3.      התייחסות למהלך הרמוני מתוך הקטע ("עקרה" – אחינועם ניני)

4.      רה-הרמוניזציה (הרמוניה חדשה) למוטיב מלודי קיים

 

תרגול:

למצוא 3 סוגים שונים של פתיחות שנשענות על אלמנטים שונים. רצוי של אותו הקטע, אבל לא חייב.

לכתוב פתיחה לקטע שעשינו לו אינטרפטציה

 

 

מערכת תופים

 

מערכת תופים כוללת:

 

מס'

עברית

אנגלית

קיצור

1

תוף רגל

Bass Drum

B.D.

2

שנר

Snare

Sn.

3

תוף קטן

Tam Tam

T.T.

4

תוף בינוני

 

 

5

תוף עומד על הרצפה

Floor

Fl.

6

מצילת רגל

Hi Hat

H.H.

7

מצילות

Crash, Ride

 

8

 

Rim

 

 

 

תיווי

כל התופים במערכת מלבד המצילות, מסומנים באמצעות תווים. אין משמעות למיקום האבסולוטי של התווים, אבל כן יש משמעות למיקום היחסי (לדוגמה: הבס יהיה תמיד למטה, אבל לא משנה אם הוא על הקו הראשון או השני של החמשה).

כל סוגי המצילות (כולל היי-האט) – מסומנות באמצעות X. היי-האט פתוח יהיה X ומעליו עיגול (או פלוס), או X מוקף בעיגול.

 

תרגול:

לבחור שיר, ו"להוציא" משמיעה את התפקיד של מערכת התופים ולכתוב בתווים, לפחות לבית / פיזמון אחד.

 

 

בס

 

סוגי בס:

1.      קונטרבס אקוסטי או מוגבר ע"י פיק-אפ (מיקרופון שמוצמד לתיבת התהודה ומגביר את התהודה)

2.      בס חשמלי (בד"כ 4 מיתרים, אך יש גם 5 מיתרים, ויש גם 6 מיתרים. המיתר ה-5: הצליל דו שמתחת למי הנמוך)

3.      פרטלס בס – ללא שריגים

4.      סטיק בייס – בס חשמלי ללא תיבת תהודה

 

ההבדלים בין הבסים:

הסאונד, הגוון. הנגינה בגיטרות הבס השונות היא פחות או יותר זהה.

 

ההיסטוריה של הבס:

עד סוף המאה ה-19 הטובה, הבריטון והסוזפון שימשו בתור בס. התנועה הרתמית הייתה דלילה. לא היה צורך בפעילות רתמית צפופה ולכן הכלים סיפקו את הצורך. בשלבים יותר מאוחרים, כשרצו להשתמש בWalking, נכנס הקונטרבס. בשנות ה-60 של המאה הקודמת נכנס הבס החשמלי. היה צורך בכלי קומפקטי יותר, שיש לו אפשרויות נגינה ווירטואוזיות יותר. כלי שיכול להיות מוגבר לסוגי מוסיקה כמו רוק, פאנק וצבעים אחרים.

 

מנעד:

מי (הנמוך ביותר בפסנתר) עד דו – 2 וחצי אוקטבות מעל. בפועל משתמשים בעיקר ב-2 האוקטבות הנמוכות: מי עד מי.

 

כתיבה לבס:

כותבים לבס במפתח פה. כותבים את התוים אוקטבה מעל הצליל הרצוי.

8vb = לנגן אוקטבה מתחת למה שכתוב

8av = לנגן אוקטבה מעל מה שכתוב

אובר טון – במקום העיגול שמסמן צליל – כותבים מעוין. לא כותבים רצף של צלילים קצרים ומהירים כי זה בלתי אפשרי לנגינה.

ברירת המחדל של הקונטרבס היא לנגן עם קשת. אם רוצים פיציקטו – כותבים Pizz, Arco – קשת.

כשכותבים Walking, אפשר לכתוב רק את האקורדים מעל החמשה ולא לכתוב תווים.

דגש: <  זה דגש ארוך (צליל ארוך), אותו הסימון כשמסובבים אותו עם השפיץ למעלה – דגש קצר (צליל קצר).

 

תפקידו של הבס

תפקידו של הבס הוא רתמי והרמוני, הוא מגשר בין התופים לכלים ההרמוניים. ככלי רתמי, ינגן הבס מקצבים ותבניות האופייניות לסגנונות השונים, במקרים רבים, בתיאום עם הבייס דראם (תוף הבס). ככלי הרמוני, ינגן הבס בד"כ את שורש האקורד ואת הקווינטה, למעט סיטואציה של Walking, בה לא חייבים לשמוע את צליל השורש ואפשר לשמוע תנועה סולמית שתשרת את האקורד הרצוי. לבס נהוג לכתוב תפקידים באמצעות תיווי מדויק בצירוף הוראות פריטה במילים: Slap (חובטים עם הבוהן במיתר), Pic (עם מפרט). נגינת אקורדים לא אופיינית לבס, אם כי נגנים וירטואוזים מסוימים כן עושים זאת.

לפעמים יד שמאל של הפסנתרן מכפילה את הבס, אבל לא כשזה Walking

 

תרגול:

לבחור שיר, "להוציא" את תפקיד הבס ולכתוב אותו בתווים

+ לבחור שיר שנרצה לעשות לו עיבוד, ולהביא Lead Sheet של השיר – כמו בReal Book

 

 

גיטרה

 

תפקיד

נגינת מלודיה, הרמוניה או שילוב של שניהם (בדומה לפסנתר).

הגיטרה מייצרת תווך רחב של צלילים בזכות המנעד הגדול שלה.

 

מנעד

3 אוקטבות: מי עד מי

 

פריסת הצלילים

בד"כ האקורדים יהיו במצב הרמוני פתוח, בגלל הצורה בה הגיטרה בנויה.

 

סוגי גיטרות

·         גיטרה קלאסית: מיתרי ניילון

·         גיטרה אקוסטית: מיתרי מתכת

·         גיטרה חשמלית

·         גיטרה 12 מיתרים: כל מיתר מופיע בכפילות

·         גיטרת נפח

 

תיווי וכתיבה לגיטרה

כותבים לגיטרה אוקטבה מעל הצליל הרצוי (כמו בגיטרה בס). למשל: אם רוצים לשמוע דו אמצע – כותבים את הדו הגבוה ממנו באוקטבה.

צורת הכתיבה מגוונת, בהתאם לתפקיד הגיטרה: אם הגיטרה מנגנת מנגינה – נכתוב תווים, ואם אקורדים – נכתוב אקורדים.

 

אפשרויות כתיבה כלליות:

1.      אקורדים: אקורדים מחולקים לתיבות. בתחילת הקטע יצויין הסגנון (למשל:Nova  Bossa). אם יש כמה אקורדים בתיבה, מסמנים את החלוקה ביניהם בעזרת קווים אלכסוניים (לדוגמה: 4 קווים בתיבה של 4/4). כאשר מופיעים 2 אקורדים בתיבה וכל אקורד צריך להכיל 2 פעמות – אין צורך לסמן קווים, ברירת המחדל היא חצי תיבה לכל אקורד.

2.      אקורדים + תווים ריתמיים: התווים כדי לסמן את הקצב בלבד ולא את הצליל. האקורדים יהיו על החמשה והתווים ממעל או להפך. גוף התו יהיה X ולא עיגול (בד"כ מסמנים ריתמיקה באמצעות X)

3.      אקורדים + סופרן: לכתוב אקורדים ואת צליל הסופרן (הצליל הגבוה ביותר בכל אקורד) על החמשה

4.      תיווי מלא: כתיבת תווים (גם אם הם מייצגים אקורדים). ניתן להוסיף מעל את האקורדים בצורת הכתיבה הרגילה שלהם.

 

אפשרויות כתיבה ספציפיות:

1.      נגינת אוקטבות: אם רוצים שהגיטריסט ינגן אוקטבות, אפשר לכתוב רק את הצליל העליון ולכתוב "Play in Octaves".

2.      נגינת בלוקים: ניתן לכתוב רק את צליל הסופרן ולהוסיף "Play in Blocks", כך הנגן יוסיף הרמוניה לצלילים. ניתן גם לכתוב את האקורדים מעל הסופרן.

 

סימונים מיוחדים לגיטרה:

·         טרמולו: 3 קווים אלכסוניים שמקבילים אחד לשני, ומופיעים על גבי הרגל של התו (בתו שלם של 4 פעמות – הקווים מופיעים מעליו או מתחתיו)

·         צלילים עיליים: צליל עילי מיוצג ע"י מעויין כגוף התו (במקום עיגול)

·         Mute: חסימת צלילים

·         כיוון הנגינה: אם רוצים לסמן את כיוון הפריטה על המיתרים (מלמעלה למטה או להפך), אפשר לסמן חץ. הקו של החץ יכול להיות מסולסל או ישר עם קו מסולסל נוסף מעליו.

·         אפקטים: רושמים במילים. למשל: Distortion

·         מיקום הצליל: אם רוצים שהנגן יפיק צליל על מיתר מסוים, ניתן לציין זאת במילים.

 

תרגול:

לבחור שיר, "להוציא" את תפקיד הגיטרה ולכתוב אותו בצורת הכתיבה המתאימה

 

פסנתר

 

תפקיד

נגינת מלודיה, הרמוניה או שילוב של שניהם (בדומה לגיטרה).

 

מנעד

כמעט 7 וחצי אוקטבות!

 

סוגי פסנתרים

·         פסנתר כנף

·         פסנתר עומד

·         פסנתר חשמלי

·         אורגן/אורגנית/קלידים

 

תיווי וכתיבה לפסנתר

ניתן לכתוב לפסנתר תווים או אקורדים, בהתאם לצורך, לסגנון ולנגן עבורו כותבים. תווים ייכתבו ב-2 חמשות שונות המחוברות ביניהן, אחת ליד ימין (בד"כ מפתח סול) ואחת ליד שמאל (בד"כ מפתח פה). ניתן לכתוב מעל התוים את האקורדים. אקורדים יכולים לכתוב בכל אחת מהדרכים שפורטו עבור הגיטרה.

 

 

תרגול:

לבחור שיר, "להוציא" את תפקיד הפסנתר ולכתוב אותו בצורת הכתיבה המתאימה